ידיעות אחרונות : החזון: אוניברסיטה ערבית ראשונה בישראל

ידיעות אחרונות : החזון: אוניברסיטה ערבית ראשונה בישראל

החזון: אוניברסיטה ערבית ראשונה בישראל

אבישג בדש-זברו 

 פורסם: 
26.01.12, 13:05

בחודש הבא תוגש למועצה להשכלה גבוהה בקשה להקמת אוניברסיטה ערבית ראשונה בארץ בתוכנית: לימודים אקדמיים בשפה הערבית, ללא פסיכומטרי במבנה מפואר בבית ברל, בו יושקעו למעלה מ-100 מיליון שקלים. "הגיע הזמן שיהיה קמפוס לערבים שבו הם ירגישו בבית", הסבירו יוזמי המהלך, שמבטיחים: 2,000 סטודנטים כבר בשנה הבאה.

פארוק עמרור מטירה ועדנאן סעיד מהכפר לקייה בנגב, שני אנשי חינוך ותיקים במגזר הערבי חולמים בגדול: בימים אלה מקדמים השניים תוכניות להקמת האוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל, שתוקם על פי חזונם באזור בית ברל. למרות שגורמים באקדמיה מטילים ספק בסיכויים שהמהלך יאושר, עמרור וסעיד, לא נותנים לאף אחד להפריע להם בדרך, ובחודש הבא, הם מתכוונים להגיש את בקשתם למועצה להשכלה גבוהה.

סעיד הקים לפני שלוש שנים את המכללה הקהילתית לערבים בבאר שבע, ששלוחה שלה נפתחה בחודשים האחרונים בבית ברל. כעת, הוא פועל בשיתוף המכון היהודי-ערבי ומשרדי ממשלה, להרחיב את השלוחה לקמפוס אחד בו ילמדו אלפי סטודנטים ערבים מדי שנה. על פי התוכניות, המקום המשוער בו תוקם האוניברסיטה הוא ככל הנראה מבנה שעומד ריק בבית ברל, שבו יושקעו בשלב הראשון 42 מיליון שקלים, ועד סיום בניית המוסד יושקעו בו למעלה מ-100 מיליוני שקלים, תרומה של משקיעים, שחלקם כבר סיכמו על העברת הכספים.

"אני מאמין שבתוך שנה נקבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה והמכללה הקהילתית, תהפוך לאוניברסיטה הערבית הראשונה בישראל שנקים בבית ברל", אמר השבוע עמרור.

אין הקלות לערבים
עמרור וסעיד הם מאמינים גדולים בדו קיום ופועלים לכך רבות, אך עדיין טוענים כי אין מנוס בארץ מהקמת אוניברסיטה ייחודית לערבים. האמונה שלהם במיזם הנוכחי באה לדבריהם מתוך מצוקה אמיתית של סטודנטים ערבים שמתקשים להתקבל לאוניברסיטאות בארץ, והחלופות שעומדות בפניהם הן בעיקר לימודים בירדן או גרמניה.

"יש למעלה מ-8,000 סטודנטים ערבים שלומדים בחוץ", הסביר עמרור ששני בניו לומדים בירדן, "מדובר בהוצאות כספיות גבוהות. לימודי רפואה בירדן יחד עם מגורים עולים לשנת לימודים למעלה מ-100 אלף שקל. אני לא מדבר על הייסורים שהם עוברים במחסומים. השבוע לא נתנו לסטודנטים להכניס אוכל במחסום בגלל טעות של סטודנט. אין סיבה בעולם שערבי תושב מדינת ישראל לא יקבל את ההזדמנות ללמוד בארץ, במוסד שהוא ירגיש בו בבית".

מה שחמור יותר לדבריו הוא ההשפעה על הסטודנטים שלומדים במקומות כמו ירדן. "אני אומר בזהירות שגם ההשפעה שהם מקבלים שם, היא אנטי מדינת ישראל. הם חוזרים עם מטען גדול נגד המדינה. ולא לזה פיללנו".

במכון היהודי-ערבי שיוזם פרויקטים רבים לדו קיום ומעסיק לא מעט יהודים, הבקשה לאוטונומיה חינוכית מעט מנוגדת לערכי המקום, אבל לדברי עמרור כאמור, לא נותרה ברירה. "אני יודע שיש בעיה לקבל אוטונומיה חינוכית שתהיה מקובלת על כולם", הוא אומר, "אני מאמין שיהודים קיצוניים יגידו, 'הנה נתנו להם אוניברסיטה, מחר הם יבקשו חלק מהמדינה'", הסביר עמרור, "אבל צריך להבין שלערבים יש בעיה קשה להתקבל לאוניברסיטאות בארץ".

זה לא נראה כך בשטח.

"המציאות היא שיש בפני הסטודנטים הערבים הרבה חסמים שלא מאפשרים לאחוז גדול מהם להתקבל לאוניברסיטה, ואם כן, רבים מהם נושרים במחצית השנה הראשונה. אף אוניברסיטה לא תסכים לתת הקלות, לכן אין ברירה וחייב לקום מרכז אקדמי ערבי".

עמרור מאמין שהקמפוס החדש עליו הם חולמים יקלוט לפחות 5,000 סטודנטים ערבים, והוא מקווה שממוצע הציונים בו יהיה זהה לממוצע בכל אוניברסיטה אחרת. "לימודים אקדמיים זו המחויבות שלנו. ללמוד וללמד".

לא צורמת לך ההפרדה הזו בין יהודים לערבים?

"אני לא בעד הפרדה. אני חסיד של שיתוף פעולה, אבל אם נקים היום מסגרת ייחודית כזאת, זה לא בגלל שאנחנו רוצים עצמאות חינוכית, אלא בגלל שאנחנו לא יכולים להוריד את החסמים בתוך המסגרות של האוניברסיטאות היהודיות".

מורה, לא מנקה
עמרור, מתוקף תפקידו, הוא השופר של המכללה הקהילתית, המגשר וזה שעושה את יחסי הציבור. מי שהקים את המכללה, שהחלה את דרכה בשנת 2007 בבאר שבע, הוא עדנאן סעיד, בדואי בן 48 מהנגב ואב לשבעה ילדים. במשך עשר שנים הוא ניהל את אגודת הגליל שעסקה בנושאי בריאות ואיכות הסביבה. לאחר מכן הצטרף למערכת החינוך. "הגעתי מתחום של מינהל עסקים ללמד בבתי ספר יהודיים. לימדתי מדעים בערד ובאופקים", הוא נזכר.

"בהתחלה כולם חשבו שאני הערבי שבא להרים את הכיסאות או לנקות, כשהבינו שאני המורה החלו לדבר איתי לאט, כי חשבו שאולי אני לא מבין. חשבו שאני מפגר. ואז המנהלת הגדילה לעשות ואמרה לי שמבחינה מנטאלית לא יהיה לי קל". למרות החששות, סעיד לימד שם במשך חמש שנים. "לימדתי בתקופה שכל שבוע התפוצצו שני אוטובוסים. זה לא היה קל בכלל".

אחרי שצבר ניסיון וביטחון חזר לחברה הערבית והקים את המכללה הקהילתית בבאר שבע בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה. מנקודה זו נפתח הרעיון להקמת האוניברסיטה הערבית הראשונה. "צריך להבין שעבור רבים באוכלוסייה הערבית, המילה אוניברסיטה זה משהו שמדומה למפלצת, למקום שאי אפשר לצלוח אותו", הוא אומר.

"באנו עם רעיון פשוט שאומר: עזוב פסיכומטרי, בכל אחד יש פוטנציאל. אנחנו מאמינים ביכולת שלך, שינינו את הכיוון. בקבוצה הראשונה היו כ-128 סטודנטים. הלכנו איתם באש ובמים. מה שהאוניברסיטה הפתוחה לימדה בשלוש שעות, אנחנו תגברנו והוספנו. חיבקנו, ליטפנו, דיברנו עם הבעלים, התערבנו בכול, והתוצאה הייתה: 104 בוגרים שסיימו תואר ראשון. זה לא דבר של מה בכך, בקבוצה הזו היו אפילו נשים שלמדו בסוד, בלי שאף אחד יידע".

ההצלחה של סעיד בנגב, הביאה לשם סטודנטים ערבים מהמרכז ומהצפון, והייתה דרישה להקים מרכז נוסף בבית ברל. בחודש אוקטובר האחרון נפתחה

 
 
 
 
המכללה הקהילתית בבית ברל, ויום הרישום היה עמוס. 500 סטודנטים נרשמו, ובחוץ נותרו עוד 150 שלא היה להם מקום. "הם התקוממו והפגינו בחוץ, יצאתי אליהם, הסברתי להם שאני מכבד אותם, שזו לא תעשייה של כסף ואקח אתכם בסמסטר הבא".

המכון היהודי ערבי בבית ברל תמך בשלוחה שהוקמה והיום יש בשלוחה הקטנה 500 תלמידים, על בסיסה מתכוונים השניים להקים את האוניברסיטה לערבים. "אני חושב שלאוכלוסייה הערבית מגיע קמפוס שמקבל אנשים בלי פסיכומטרי ואנחנו הולכים לעשות את זה", הסביר סעיד, "במכללות הפרטיות, המגזר הערבי נשאר מאחור. האלטרנטיבה שיש לערבים היום ללמוד בצפת למשל עם כל גילויי הגזענות האחרונים שהם גועל נפש, או ללמוד באריאל שזה עוד יותר גועל נפש. הם צריכים מקום שבו הם ירגישו בבית".

יהודים יוכלו ללמוד באוניברסיטה שתקימו?

"זה החלום שלי".

זה אולי החלום של סעיד, אבל קשה לראות נהירה של סטודנטים יהודים למוסד שהלימודים מתקיימים בו בערבית. "זו אוניברסיטה שדוברת ערבית. כולם מוזמנים, אבל מי שבא צריך לדעת שהוא בא ללמוד בערבית. כמו שאני לומד בקריה האקדמית בקריית אונו בעברית, כך ילמדו באוניברסיטה שלנו בערבית. אני לא צופה שתהיה בעיה".

שכר הלימוד יהיה כמו באוניברסיטאות הקיימות, כ-12 אלף שקל לשנה. אם כרגע לומדים במכללה הקהילתית לימודי חינוך, חברה ומדעי הרוח, כשתיפתח האוניברסיטה יילמדו גם מקצועות טכנולוגיים, הנדסה, כימיה, תעשייה וניהול, מכשור רפואי ועוד. "אמרתי לסטודנטים, תסתכלו על הדשא, על המרחב כי בעוד שנה אתם לא תזהו את מה שיהיה כאן", אומר סעיד בהתרגשות.

אתה באמת מאמין שהמדינה תאשר מיזם כזה?

"אני חושב שכן. למדינה אין ברירה. יש תנאים של המל"ג, אנחנו נעמוד בכול, ואחר כך אני רוצה לראות מי יאמר לא. למה בקריה האקדמית בקריית אונו, שמאושרת על ידי המל"ג כן ואצלנו לא?".

מהמכללה האקדמית בית ברל נמסר בתגובה: "מדובר בשלוחה פרטית של מכינה שמקום מושבה הוא בבאר שבע. היא יושבת בשטח בית ברל, אך מחוץ לקמפוס המכללה האקדמית. אין לו שום קשר למכללה, אולם הוא מנסה להיתלות בשמנו הטוב וליהנות מהמוניטין שיש למכללה במגזר הערבי".

עו"ד ערן חרמוני מטעם קרן בית ברל ומזכיר החברה: "אני מכבד את המכון היהודי-ערבי ואת המכללה הקהילתית באר שבע, אנחנו ביחסים מאוד טובים. בגדול יש להם משרד ומספר כיתות אותן הם שוכרים מהקרן ובנוסף הולכים לשכור כיתות נוספות בבניין נוסף. לגבי הבניין הגבוה מדובר בשלב מקדמי. אנחנו בוחנים את הדברים ונפעל בהתאם".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר: "טרם קיבלנו את הבקשה".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות חדרה" וב"ידיעות נתניה".